מאות אנשים ליוו אתמול למנוחות את רונן פורת, האיש שנגע בטורו האישי ב-ynet על חייו עם מחלת ה-ALS באלפי גולשים. "הנה בא מלאך וסוף סוף אתה חופשי", ספד לו בלוויה העיתונאי וחברו הטוב אילן יצחייק
YNET רועי מנדלפורסם: 31.01.11 , 10:34
מלחמתו של רונן פורת הייתה מלחמה כנגד כל הסיכויים. מאבק אצילי ומעורר השראה של גיבור המסרב להשלים עם העובדה שסוף הסיפור בביוגרפיה שלו כבר נכתב. אתמול, אחרי מאבק ממושך במחלת ה-ALS, הלך רונן לעולמו. האיש שריגש את כולנו הובא אתמול למנוחות בבית העלמין בחולון.
"רונן הוא האדם האחרון שהיה מגיע לו חיים כאלו של סבל", אמר ל-ynet חברו הטוב אורי ניב. "הוא היה אדם מוכשר וכשרוני. אדם טוב לב. הוא היה החבר הכי טוב שלי. לא היה לי עוד חבר כזה".
"צריך אומץ לחיות כמו שרונן חי", אמרה אשתו, טלי ארוך, שנישאה לו לפני כשנתיים, כשכבר לא היה מסוגל אפילו לדבר. "צריך אומץ לקום בבוקר ואומץ לרצות לקום גם ביום למחרת. זה לא ברור מאליו. אבל רונן קם. הוא רצה. כולם אומרים שהוא זכה, אבל אני זכיתי. הוא אדם מדהים. עדין נפש וצנוע, יודע לתת. עם כל המגבלות שלו, עם העיניים הוא תמיד אמר הכל".
הטור הראשון
פרק 1: הכל התחיל ביד שמאל
רונן פורת
בחורף 2000 שחרר אותי הנוירולוג עם המלצה פשוטה: לישון בלי כרית, וזה יעבור. הרופא הבא היה יותר מקסים, ואמר שהמחלה אולי תיעצר, "כי היו מקרים", למשל סטיבן הוקינג. שלוש שנים אחרי, משותק בארבע גפיים, לא מדבר, עם פיליפיני צמוד ויכולת לתקשר רק באמצעות מיתקן מיוחד - אני בוחר לשתף אתכם בהתמודדות, באהבה, בכאב וגם באושר והיתרונות שלמדתי להכיר בעקבות המחלה
קישור לכתבה באתר YNET
צוות דגש טכנולוגיה מסייעת ליווה את רונן וטלי פורת לאורך שנים רבות במסע ההנגשה והזכות לתקשורת תומכת וחליפית של רונן ז"ל