תוכן עניינים

שליטה בגירויים סנסוריים בחדרים רב-חושיים תורמת למאפיינים התנהגותיים של ילדים עם אוטיזם

תורגם והותאם על-ידי הודיה שרמן חרלפ, קלינאית תקשורת מצוות דגש | נובמבר 2022

Jones, C. R. (2022). The use of Multi-Sensory Environments with autistic children: Exploring the effect of having control of sensory changes. Autism : the international journal of research and practice, 26(6), 1379–1394. https://doi.org/10.1177/13623613211050176

מהם חדרים רב-חושיים?

חדרים רב-חושיים הם חללים מקצועיים הכוללים ציוד ואלמנטים שנועדו לעצב אווירה – לדוגמה, עמוד בועות, או מתגים להפעלת רטט ואורות. בדרך כלל חדרים אלה מותקנים במסגרות לחינוך מיוחד –  בתי ספר וגנים. נכון להיום נערכו מספר מועט של מחקרים העוסקים בשימוש הנכון בחדרים מסוג זה עבור ילדים עם אוטיזם.

מה הייתה מטרת המחקר?

במסגרת מחקר זה החוקרים ביקשו לבדוק אם הענקת שליטה לידי המטופל בחדר רב-חושי יכולה להשפיע על יכולותיו והתנהגויותיו. בנוסף נבדק מה תהיה ההשפעה על רמת קוגניציה ועוררות (ריגוש, מוכנות לפעול) בילדים על הקשת האוטיסטית. היכולות שנבדקו במחקר הן יכולות תקשורת חברתית (דיבור, קרבה, התנהגויות חברתיות, מחוות וחיקוי); הבעת רגשות חיוביים ויכולות קשב. ההתנהגויות שנבדקו במחקר הן מאפיינים עיקריים של ילדים אוטיסטים: התנהגויות מוטוריות חזרתיות (RMBs); התנהגויות סנסוריות וחרדה. המשתנים מוצגים בטבלה 3 להלן.

כמו כן, החוקרים מדדו את רמת הפעילות ואת יכולת השתנות קצב הלב (HRV) אשר היו מדד אובייקטיבי לעוררות.

השערת החוקרים הייתה כי היכולת לשלוט על החדר הרב-חושי תשפיע באופן חיובי על ההתנהגות ועל רמת העוררות של המטופלים, בהשוואה לשימוש בחדר ללא יכולת שליטה.

The use of Multi-Sensory Environments with autistic children table3
טבלה 3 מתוך המחקר: ההתנהגויות והיכולות שנבדק אם הושפעו מהשליטה בחדר הרב-חושי.

כיצד נערך המחקר?

במחקר השתתפו 41 ילדים על הרצף האוטיסטי (8 בנות ו-33 בנים) בגילי 12-4 (ממוצע של 8 שנים וסטיית תקן של 2.5).

The use of Multi-Sensory Environments with autistic children figure1

תרשים מתוך 1 המאמר: הליך המחקר.

פגישת המחקר החלה במצב בסיס (baseline) של עוררות ופעילות – מצב שבו הילד/ה הנבדקים שיחקו באופן עצמאי, ללא התערבות המטפל/ת למשך חמש דקות בחדר בדיקה נייטרלי.
חדר זה כלל פאזלים, מכוניות ומשחקים נוספים שאינם מגרים את המערכת החושית באופן ישיר.
לאחר מכן, הילד/ה והמטפל/ת נכנסו לחדר הרב-חושי והשתמשו בו פעמיים: במצב אקטיבי ‘פעיל’, ובמצב פסיבי ‘סביל’.

במצב האקטיבי ניתנה לילד/ה האפשרות להפעיל את האביזרים בחדר באמצעות לחיצה על האייפד או לחיצה ישירה על הציוד אשר הפעילה מגע, קול או אור.
המטפל/ת נתנו לנבדק/ת את האייפד או הצביעו על לחצן ההפעלה ואמרו: “את/ה יכולים לשחק”. אם הנבדק/ת לא לחצו, המטפל/ת הדגימו כיצד עליהם ללחוץ ולהפעיל.

במצב הפסיבי כל אמצעי האבזור בחדר הופעלו אוטומטית והחליפו צבע מדֵּי שלוש שניות, ללא התערבות הילד/ה. כדור המַּראָה הופעל וסובב במשך שלוש דקות. במצב זה לא חולק אייפד לילד/ה הנבדקים, וההוראה היחידה שניתנה להם היא “את/ה יכולים לשחק”.
בשני המצבים נאמרו לילדים אמירות (הצהרות עובדתיות או שיתוף בדמיון) אשר נועדו לעודד אותם לאינטראקציה עם המטפל. חלק מהאמירות שולבו עם פעולה כדי לספק הזדמנות לחיקוי. למשל, הנפה של סיבים אופטיים ואמירה: “תראה/תראי – זה כמו זחלים”.
בסיום פגישת המחקר ניתנו לילד/ה חמש דקות נוספות למשחק בחדר באופן עצמאי, שלא היו חלק מהפגישה.

The use of Multi-Sensory Environments with autistic children figure 2

תרשים 2: תמונה של החדר הרב-חושי במחקר וההפעלות שבו.

תוצאות המחקר

מממצאי המחקר עלה כי הענקַת שליטה למטופלים בחדר הרב-חושי תרמה להפחתה בהתנהגויות המוטוריות החזרתיות והחושיות (חיפוש סנסורי או הגנה סנסורית), וּמֶשֶׁךְ הזמן שלהן התקצר לעומת משכָן של אותן התנהגויות כפי שנצפו בחדר הרב-חושי במצב הפסיבי. נוסף על כך במצב האקטיבי רמות הפעילות היו נמוכות יותר, הופיעו פחות דיבור סטריאוטיפי וווקליזציות (גירוי חושי על ידי השמעת קולות) וּמִשכָם היה קצר יותר.

The use of Multi-Sensory Environments with autistic children figure3

תרשים 3 מתוך המאמר: התדירות הממוצעת (a) והמֶּשֶׁךְ הממוצע בשניות (b) של התנהגויות מוטוריות חזרתיות (RMBs) בשני תנאי הניסוי.

לעומת זאת הענקַת השליטה לא השפיעה על התנהגות חברתית, הבעת רגשות חיוביים ורמת העוררות.
בד בבד נמצא כי בעת השימוש בחדר הרב-חושי בשני המצבים (הפּעיל והסביל) רמת העוררות של הילדים שהשתתפו הייתה נמוכה יותר.

החוקרים הציעו כי הפחתַת ההתנהגויות שהוזכרו על-ידי מתן שליטה לילדים עם אוטיזם בחדר הרב-חושי, תוכל לסייע ליצור תנאי למידה טובים יותר עבורם.

כיצד החוקרים הסבירו את התוצאות?

בדרך כלל, ילדים על הרצף האוטיסטי מעבדים את המידע החושי ‘מלמטה למעלה’ ולא ‘מלמעלה למטה’, כלומר, הם פחות נוטים להסתמך על חוויות קודמות (שימוש מופחת בזיכרון אפיזודי).
לכן, הסביבה החושית נתפסת בעיניהם כבלתי צפויה, מה שעשוי לעורר אצלם חרדה ועומס קוגניטיבי (Van De Cruys et al., 2014). אם ננסה להמחיש זאת – דַּמיינו כי בכל פעם שאתם מגיעים למקום כלשהו, תרגישו כאילו זו הפעם הראשונה שהגעתם לאותו מקום. היכולת לשלוט בחדר הרב-החושי אפשרה לילדים הנבדקים לחזוֹת את הסביבה החושית.
כתוצאה מכך התאפשרה הפחתה של הצפה חושית, ועקב כך הפחתה של התנהגויות חזרתיות. הפחתַת ההתנהגויות מאפשרת לילדים על הרצף להיות יותר בקשב, וזה משפיע לחיוב על יכולות הלמידה שלהם.

כמו כן, השליטה בסביבה החושית עשויה לאפשר לילדים למלא את הצרכים החושיים המסוימים שלהם. במחקרים נמצא כי כאשר מאפשרים לילדים לבחור ולהיות ‘סוכנים’ (בעלי יכולות לשנות דברים במציאות) של חייהם, הדבר מגביר את תחושת השׁלוֹמוּת (Well-being) שלהם. לפיכך, ייתכן כי מאחר שתחושות אלה התגברו אצל הילדים עקב בחירה, הן אלו שאפשרו את התוצאות החיוביות שהתקבלו. החוקרים ציינו כי במקרים מסוימים רמת בחירה וכמות האפשרויות המתאימות עשויות להשתנות מילד לילד בהתאם לצרכים החושיים שלו.

איך התוצאות קשורות ליכולות למידה?

במחקרים שונים, ההתנהגויות שהופחתו כתוצאה מהשליטה בחדר נמצאו כבעלות השפעה על יכולות הלמידה. החוקרים הוסיפו כי בעזרת השימוש בחדר, הילדים לומדים מנגנוני סיבה-תוצאה – למשל, לחיצה על מתג מפעילה את עמוד הבועות. ניתן לאפשר שליטה בחדר גם כאשר משתמשים בו עם קבוצה של ילדים בשני אופנִים: כל ילד/ה מתבקשים לשלוט על אביזר אחר בחדר, או מאפשרים לילדים לשלוט בחדר בסבב תורות.

לסיכום:

נמצא כי במצב של הענקַת שליטה לילדים אוטיסטים על החדר הרב-חושי ועל הסביבה הסנסורית בהשוואה למצב של חוסר שליטה, ישנהּ הפחתה של התנהגויות מוטוריות חזרתיות; התנהגויות סנסוריות; רמות האקטיביות; דיבור סטריאוטיפי ווקליזציות. עוד נמצא כי הענקת השליטה הגבירה את הקשב של ילדים  אלה. זהו המחקר הגדול ביותר שנערך עד כה בנוגע לשימוש בחדרים רב-חושיים עם ילדים על הרצף האוטיסטי.

ביביליוגרפיה:

Van de Cruys S, Evers K, Van der Hallen R, Van Eylen L, Boets B, de-Wit L, Wagemans J. Precise minds in uncertain worlds: predictive coding in autism. Psychol Rev. 2014 Oct;121(4):649-75. doi: 10.1037/a0037665. PMID: 25347312

 

אני רוצה חדר רב חושי!

אולי יעניין אותך גם...

מסנוזלן לחדר רב-חושי: משמעות השינוי והשפעתו על מטרות הטיפול ומעורבות המטופל

כבר בשנות ה‑70 של המאה הקודמת זיהו צמד החוקרים אד ורהול ויאן הולסגה כי הגירויים...

איך נאפשר אוטונומיה ונמנע חוסר אונים נרכש?

היכולת לבחור ולהרגיש שליטה בחיים האישיים נחשבת מרכיב מרכזי ברווחה הנפשית ובתחושת העצמאות של כל...

עקומת הלמידה להטמעת טכנולוגיית מיקוד מבט

עקומת הלמידה של טכנולוגיית מיקוד מבט היא מתודולוגיה להנגשה והטמעה של שימוש בהצבעת מבט כאמצעי...

אנחנו כאן בשבילך – לְגַשֵּׁר בין צורך ליכולת

רווחת המשתמשים היא הדגש העיקרי בעיסוקנו. היעד המנחה אותנו הוא גיבוש פתרון מיטבי מותאם לצורך האישי, שיאפשר תפקוד מרבי בסביבה הדיגיטלית ויוביל לשיפור באיכות החיים של כל לקוח.

אנו רואים את ייעודנו ברתימת המקצועיות והמומחיות שצברנו לאורך השנים לטובת מתן מענה ייחודי עבור כל אחת ואחד הפונה אלינו. מענה התפור לצרכים, ליכולות ולשאיפות הפרטניים.

למציאת פתרון ההנגשה המתאים ביותר עבורך וכן לשאלה, בקשה להתייעצות או בעיה טכנית, 
 אנו כאן בשבילך: