אמזון, אפל, גוגל, מֵטָה, מיקרוסופט ושותפות ללא מטרות רווח מתחייבות להרחיב את יכולות זיהוי הדיבור לאנשים עם מוגבלויות ודפוסי דיבור מגוונים.
פורסם ב-3 באוקטובר 2022 באתר אוניברסיטת אילינוי. תורגם והורחב על ידי צוות דגש טכנולוגיה מסייעת.
מערכות זיהוי דיבור כגון עוזרות קוליות וכלי תרגום, לרוב אינן מזהות אנשים עם מגוון דפוסי דיבור שלעיתים קרובות מקורם במוגבלויות.
זאת לרבות דיבור המושפע מ-ALS (מחלת ניוון שרירים) או טרשת נפוצה; מחלת פרקינסון; שיתוק מוחין ותסמונת דאון. המשמעות היא כי אנשים רבים בקהילות אלו ואחרות לא יוכלו ליהנות מכלי זיהוי הדיבור העדכניים ביותר.
אוניברסיטת אילינוי שבארה”ב (University of Illinois Urbana-Champaign, UIUC) הכריזה על פרויקט נגישות הדיבור – יוזמה מחקרית חדשה להפיכת טכנולוגיית זיהוי הקול שימושית יותר עבור אנשים עם מגוון דפוסי דיבור עקב מוגבלויות. כשהמיזם יצא לדרך הוא זכה לתמיכה חוצת-תעשיות מטעם אמזון, אפל, גוגל, מֵטָה ומיקרוסופט, לצד ארגונים ללא מטרות רווח. היעד היה שקהילותיהם ייהנו מיוזמת נגישות זו, וזיהוי הדיבור יכלול דפוסי דיבור מגוונים יותר.

“האפשרות לתקשר ולהפעיל מכשירים מבוססי דיבור חיונית עבור כל מי שמקיים אינטראקציה עם הטכנולוגיה או הכלכלה הדיגיטלית כיום”, אומר מארק האסגאווה-ג’ונסון, פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים ב-UIUC, המוביל את הפרויקט.
“ממשקי דיבור צריכים להיות זמינים לכולם, לרבות אנשים עם מוגבלויות. משימה זו הייתה קשה כיוון שהיא דורשת תשתית רבה, באופן אידיאלי מהסוג שניתן לתמוך בה על ידי חברות טכנולוגיה מובילות.
לכן הקמנו צוות בינתחומי ייחודי עם מומחיות בבלשנות, דיבור, בינה מלאכותית (AI), אבטחה ופרטיות כדי לעזור לנו לעמוד באתגר החשוב הזה”.
כאמור, כיום מערכות זיהוי דיבור לא תמיד מזהות אנשים עם מגוון דפוסי דיבור שלעיתים קרובות קשורים למוגבלויות. עקב כך נמנע מאנשים רבים בקהילות הללו ליהנות מכלי זיהוי הדיבור העדכניים ביותר.
באמצעות בינה מלאכותית ולמידת מכונה (Machine learning), חברות טכנולוגיה יכולות לתת מענה לצורך בזיהוי דיבור כולל יותר. כדי לתמוך במטרה זו, במסגרת הפרויקט ייאספו דגימות דיבור מאנשים המייצגים מגוון דפוסי דיבור. חוקרי UIUC יגייסו מתנדבים בתשלום כדי לתרום דגימות קול מוקלטות וייצרו מערך נתונים פרטי, בלתי מזוהה, שניתן להשתמש בו במטרה לאמן מודלים של למידת מכונה להבין טוב יותר מגוון רחב של דפוסי דיבור.
בתחילה יתמקד מיזם נגישות הדיבור באנגלית אמריקאית.

נוסף על האסגאווה-ג’ונסון נמנים עם צוות פרויקט נגישות הדיבור היג’ין קים, פרופסור מחקר בבלשנות, וקלריון מנדס, פרופסור קליני למדעי הדיבור והשמיעה ופתולוג שפת דיבור.
הצוות כולל גם כמה אנשי צוות ממכון בקמן למדע ולטכנולוגיה מתקדמים של UIUC, בהם אנשי מקצוע בטכנולוגיית מידע שיבנו מאגר מאובטח לדגימות הדיבור שלא זוהו.
ארגונים קהילתיים כמו קרן דייוויס פיני וצוות גליסון, המשרת את קהילת החולים ב-ALS באמצעות מגוון רחב של תוכנות; טכנולוגיות סיוע; ציוד ושירותי תמיכה, כבר התחייבו לתמוך בפרויקט.
לדברי מנכ”לית הקרן, פולי דוקינס: “המשימה של קרן דייוויס פיני היא לעזור לאנשים עם פרקינסון לחיות טוב. חלק מהמחויבות הזו כולל להבטיח לאנשים עם פרקינסון גישה לכלים, לטכנולוגיות ולמשאבים הדרושים כדי שיחיו חיים מיטביים. פרקינסון משפיע על תסמינים מוטוריים ומקשה על ההקלדה, לכן זיהוי דיבור הוא כלי חיוני לתקשורת ולהבעה עבור חולים במחלה. אנו שמחים לשתף פעולה עם צוות הפרויקט כדי להבטיח שהמאמץ הזה יוכל להועיל לקהילה שלנו.”
צוות גליסון חולק מטרה דומה – הרחבת התועלת של כלי זיהוי דיבור. לדברי בלייר קייסי, מנכ”ל הצוות: “צוותנו שואף לספק את הטכנולוגיה המסייעת הזמינה המיטבית עבור קהילת ה-ALS בכל יום, ובו בזמן בוחן דרכים לקדם פתרונות עתידיים”. עוד הוסיף קייסי: “לטכנולוגיה יש את היכולת להתגבר על מחסומי תקשורת ולהגביר את העצמאות. צוות גליסון גאה לעזור להאיץ את המאמץ הזה עבור אנשים עםALS , ולטובת אנשים נוספים המתמודדים עם מגבלות דיבור.”
ארגונים קהילתיים יסייעו בגיוס משתתפים ובבדיקת משתמשים, וכן יספקו משוב בשלבים שונים של הפרויקט.
על אודות מחלקת הנגישות ב-UIUC
חוקרים, צוות וסטודנטים ב-UIUC היו חלוצי הנגישות בארה”ב. בשנת 1948 הייתה האוניברסיטה למוסד העל-תיכוני הראשון שסיפק תוכנית תמיכה המאפשרת לסטודנטים עם מוגבלויות ללמוד. מאז, המחקר בקמפוס הוביל לפיתוח תקני הנגישות האדריכליים הראשונים שלימים הפכו לתקני מכון התקנים הלאומי האמריקאי. UIUC הייתה ביתם של מערכת האוטובוסים הראשונה הנגישה לכיסאות גלגלים, בתי המגורים הנגישים הראשונים של האוניברסיטה, והתוכנית הקולגיאלית הראשונה לספורט ופנאי המותאמת לסטודנטים עם מוגבלויות.
על אודות מכון בקמן
מכון בקמן הוא מכון מחקר בין-תחומי בקמפוס UIUC המהווה בית לכמעט 200 חברי סגל, 400 סטודנטים לתואר שני ו-90 תלמידי פוסט דוקטורנט.
החוקרים באוניברסיטה עוסקים בנושאים כמו אינטליגנציה, מולקולות והדמיה, ומובילים להתקדמות מדעית משמעותית.
כיצד המהלך ישפיע על ישראל ועל שאר מדינות העולם?
בכל העולם יוזמים פיתוחים מיוחדים המותאמים לשפות השונות, ופרויקטים אוניברסיטאיים כגון אלו מפורסמים במדיות מקצועיות.
פיתוחים טכנולוגיים חוצי-חברות יוצרים סטנדרט בינלאומי שאליו יכוונו גם חברות קטנות יותר, ובהנחה שיצליח, תקן זה עתיד להיות תקן מוביל בכל העולם.
התקווה היא כי בעתיד הטכנולוגיה תדע לזהות לקות דיבור וקשיי דיבור גם בעברית וערבית, ולתווך עבור משתמשים עם לקות דיבור אף מֵעֵבֶר למכשולי השפה.
חברת גוגל העולמית מפתחת פרויקט דומה בשם Project Relate שבמסגרתו מנותחות תבניות דיבור של משתמשים שונים, כדי לייצר מהן שפה מובנת.
לצפייה בסרטון המציג את הפרויקט לחצו כאן.