אדם עם מוגבלות שכלית מוגדר כ: "אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול..."
ילדים ובוגרים עם מגבלה שכלית יכולים להיות עצמאיים באופן מלא או לחילופין מאוד תלויים בתמיכה ובסיוע.

מוגבלות שכלית הינה חלק ידוע בסינדרומים מסויימים (דאון, וויליאמס, רט), ומתווספת לעיתים כחלק מאבחנה משנית (ASD- אוטיזם, שיתוק מוחין). ציון הנמוך מ71 במבחן IQ יתן אינדיקציה למוגבלות שכלית, ברמות השונות.

חלק מהסימנים או התסמינים של מוגבלות שכלית כוללים:
• איחור שפתי ו/או קושי בדיבור.
• קושי בהבעת צרכים ורצונות.
• קושי בהבנת הסביבה.
• קושי הבנת סיבה, תוצאה והשלכות.
מחקרים הוכיחו כי 'חלון ההזדמנויות ללמידה' אינו תם בסיום הילדות. יכולת הלמידה של האדם עם לקות השכלית ממשיכה בגילאים המבוגרים.
 
השתכללות הטכנולוגיה מהווה צוהר להבעה טובה יותר והפגנת יכולות שלא ניתן היה להפגין בעבר.
הגישה למחשב מאפשרת הן שיכלול התקשורת והן גישה ללמידה נוספת, ויכולה להעלות את המוטיבציה לתקשורת, למידה ולשיתוף הפעולה. בנוסף, כאשר יש לאדם קיימת תשתית דרכה הוא יכול להתבטא, יש אפשרות להערכה יותר מדוייקת וייתכן וזו תשפיע על תוכניתו הטיפולית.

דוגמאות לטכנולוגיות מסייעות: